Menu
Menu
לקוחות וידידים יקרים!
אנו שמחים להביא בפניכם מקבץ תמציתי של עיקרי הנושאים אותם יש לבחון במסגרת ההיערכות לתום שנת המס, והמתייחסים בין השאר לנושאים הקשורים עם מיסוי חברות ומיסוי היחיד, והכוללים נתונים שנתיים המתייחסים לחישוב חבות המס לשנת המס 2014.
יובהר, כי במקבץ זה קיימת התייחסות להיבט הפיסקאלי בלבד, ויתכן ששיקולים עסקיים אחרים יחייבו עיתוי שונה.
חוק ההסדרים
ביום 11 ביולי, 2013 עבר בכנסת החוק לשינוי סדרי עדיפויות (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013- 2014), התשע"ג – 2013 (להלן: "חוק ההסדרים"), במסגרתו נקבעו צעדים להגדלת היקף הכנסות המדינה ממסים, מתוך מגמה לצמצם את גירעון קופת המדינה. כחלק מחוק ההסדרים שונה שיעור מס חברות.
הפרשות לקרן השתלמות בשנת 2014
שיעור ההפרשות
שכיר בעל שליטה:
4.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ (15,712 ₪ לחודש) (ניכוי מירבי של 8,484 ₪ ). ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 1.5%.
דהיינו, על מנת ליהנות מההטבה המקסימלית בשנת המס 2014, יש צורך בהפרשה בשיעור של 6% (4.5% חלק המעביד ו- 1.5% חלק עובד) ממשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ (הפרשה מרבית – 11,313 ₪ וניכוי מרבי של 8,484 ₪ ).
הפרשות המעביד מעבר לשיעור של 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ לא תותר כהוצאה בידי המעביד, אך לא תיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום של 2.5% של בעל השליטה כאמור לעיל). הפרשה בשיעור העולה על 7.5% תיחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה כבר במועד ההפרשה כאמור בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה.
שכיר רגיל:
הפרשות מעביד עבור עובדים שכירים רגילים (שאינם בעלי שליטה) כדלקמן:
7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ ו- 2.5% תשלום מקביל של העובד. (אצל עובדי הוראה: 8.4% ו- 2.8% בהתאמה).
עצמאי:
על פי סעיף 17(5א) בפקודת מס הכנסה, יכול עצמאי להפקיד אל קרן השתלמות לעצמאים עד 7% מהכנסתו השנתית. הפקדת 2.5% ראשונים אינה נחשבת להוצאה מוכרת. הפקדה של עד 4.5% תוכר כהוצאה מוכרת.
ההכנסה השנתית המרבית עליה ניתן לקבל הטבת מס היא 264,000 ש"ח (נכון ל- 2014), הפקדה לקרן השתלמות לעצמאיים לא מחייבת הפקדה קבועה בכל חודש, אלא מאפשרת בחירה בין הפרשת כספים בצורה רציפה ובין הפקדה תקופתית של סכומים חד פעמיים.
לצורך ניצול הטבת מס מקסימלית, עצמאי צריך להפקיד לקרן השתלמות 7% מההכנסה החייבת המוגבלת בתקרת הכנסה החייבת בסכום של 264,000 ₪ לשנה (נכון ל-2014), מתוכם 2.5% אינם מוכרים כהוצאה ו-4.5% מותרים בניכוי. תקרת ההפקדה המוטבת לרווחים פטורים ממס לעמית עצמאי בשנת 2014 הינה 18,480 ₪.
תנאים למשיכה
משיכת כספים מקרן השתלמות פטורה ממס לאחר פטירה, ובחיי בעל החשבון – לאחר חלוף 6 שנים ממועד התשלום
הראשון לקרן (ולגבי גבר ואישה בגיל פרישה ומעלה ובמקרה של שימוש לצורכי השתלמות מוכרת – לאחר חלוף 3 שנים). לעניין זה, תחילת התשלום לקרן ההשתלמות יכול להיחשב סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם, ובלבד שמדובר לצורך השתלמות עד לסכום הזכאות ובתנאי שההשתלמות נועדה לשמירת רמתו המקצועית בתחום עיסוקו או משלח ידו.
שיעורי המס החלים לעת פדיון קרן השתלמות
ריבית ורווחים בגין הפקדות החל מיום 1.1.2003 יחויבו במס בשיעור של 20% / 25% בהתאם לתקופת הצבירה של הריבית והרווחים עד ולאחר יום התחילה (1.1.2012).
יחד עם זאת, יחול פטור ממס במקרים כדלקמן:
עמית שכיר
יחול פטור מלא בגין התשואה הנובעת מהפקדות לקרן השתלמות עד ליום 31.12.2002, ובלבד שמשיכת ההפקדות נעשתה במועדים כפי שצוינו לעיל.
ביחס לתשואה בגין הפקדות שבוצעו החל מיום 1.1.2003 – יחול פטור ממס על הפרשי ההצמדה והרווחים מקורם בתקרה המוטבת (שכר של 15,712 ₪ לחודש) ובלבד שמשיכת ההפקדות נעשתה במועדים כפי שצוינו לעיל.
עמית עצמאי
יחול פטור מלא בגין התשואה הנובעת מהפקדות לקרן השתלמות עד ליום 30.11.2002, ובלבד שמשיכת ההפקדות נעשתה במועדים כפי שצוינו לעיל.
ביחס לתשואה בגין הפקדות שיבוצעו החל מיום 1.12.2002- יחול פטור ממס על הפרשי ההצמדה והרווחים שמקורם בהפקדה המוטבת (18,120 ₪ לשנה ללא תלות בהכנסה החייבת), ובלבד שנמשכו במועדים כפי שצוינו לעיל.
חישוב נפרד לבני זוג
עד תום שנת 2013 בני זוג לא היו זכאים לחישוב נפרד, כאשר הכנסת בן זוג באה מחברה או משותפות, אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני: בחברה – זכות בהנהלה או 10% מזכויות ההצבעה ; בשותפות- 10% לפחות מהונה או מהזכות לרווחיה; אלא אם כן לבן הזוג שמקבל את ההכנסה הייתה הכנסה מהחברה או מהשותפות זמן סביר ולא פחות משנה לפני הנישואין, או חמש שנים לפני שלבן הזוג השני הייתה זכות כלשהי.
החל משנת 2014 תוקן החוק, ובני זוג זכאים לחישוב נפרד אם התקיימו כל אלה:
שמירת מערכת חשבונות
יש לשמור את מערכת החשבונות 7 שנים משנת המס שאליה היא מתייחסת, או 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.
מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין-מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, פריטי תיעוד ופנקסים, שהנישום אינו חייב לנהל על פי הוראות ניהול פנקסי חשבונות, אך ניהל אותם מרצון או מכוח דין אחר, יש לשמור במשך 3 שנים לפחות מיום הגשת הדוח על ההכנסה לשנת המס שאליה הם מתייחסים.
השלמת רישומים ותיאומים
על הנישומים לעדכן רישומים בפנקסי החשבונות ולהתאימם עם גורמי חוץ; לאסוף אישורי יתרות מלקוחות, ספקים, בנקים וכו'; ולהכין רשימות מלאי לסוף השנה. עליהם לאסוף אישורים שנתיים או זמניים מלקוחות על מס שניכו במקור במהלך שנת המס (טופס 857); וכן רשימת שיקים דחויים, רשימת חייבים וזכאים לעסק; להכין רשימת כלי-רכב של העסק, ששימשו אותם עד לסוף השנה, וכן קריאת מונה הקילומטרים ברכב עד ליום זה; ויש להכין אישורים על משכורות בעל העסק או בת-זוגו. עליהם לדאוג לאישורים על תשלום לקופות גמל ולביטוח חיים, ולאישורים על השקעות בסרטים, בחיפושי נפט, במחקר ובפיתוח.
א. ספירת מלאי
החובה לעריכת ספירת מלאי
בהתאם לסעיף 26 להוראות ניהול ספרים, נדרשים עסקים (יחידים או חברות) שיש ברשותם מלאי, לערוך ספירה של המלאי שבעסקם בפועל בכל תום שנת מס.
מועד ספירת המלאי
שנת המס 2014 מסתיימת ביום 31.12.14, על כן יש לערוך את מפקד המלאי לתאריך זה.
במידה ולא ניתן לספור את המלאי בדיוק ביום זה, אפשר לערוך את הספירה בתאריך הסמוך ככל האפשר לתום השנה. במקרה זה נדרש העסק לערוך התאמה בין כמויות המלאי לפי רשומות הספירה בפועל בתאריך המפקד, לבין רשימות המלאי הסופיות ליום המאזן, דהיינו ליום 31.12.14. ההתאמה תיעשה על ידי רישום מדויק של כל הטובין הנכנסים והיוצאים מהעסק בין תאריך הספירה בפועל לבין יום 31.12.2014 – הכל במטרה להגיע לרשימת המלאי המדויקת לתום שנת המס.
במידה וספירת המלאי תיערך במועד החורג מ- 10 ימים לפני או אחרי תום שנת המס, ועד חודש לפני או אחרי תום שנת המס, יש להודיע בכתב ומראש לפקיד השומה על מועד הספירה. חובת ההודעה אינה חלה על מלאי שרישומו מתנהל ב-"ספר תנועת מלאי" באופן המאפשר קביעת יתרת המלאי וכל פריט בו נספר לפחות אחת בשנה, ונשלחה הודעה לפקיד השומה על בחירת הנישום בשיטה זו.
עריכת המפקד
ספירת המלאי תכלול את כל הטובין שבבעלות העסק או בהחזקתו. טובין השייכים לאחרים ונמצאים ברשות העסק יירשמו בנפרד. כמו כן, נדרש לספור או לקבל אישור מהמחזיק של טובין השייכים לעסק, ואינם מאוחסנים בו, על רשימת הטובין שבבעלות העסק ונמצאים, בתאריך המפקד, אצל אחרים (כגון: סחורה שנשלחה לעיבוד וטובין במחסני ערובה).
אין חובה לסגור את העסק במועד המפקד. כדי להקל את המפקד ולצמצם את הזמן הדרוש לעריכתו, אפשר להכין מראש את גיליונות הספירה בציון סוגי הטובין המצויים בעסק ובזמן המפקד להשלים רק את רישום הכמות. ניתן גם לספור ספירה מוקדמת את תוכנם של ארגזים ואריזות או מדפים ומחסנים מסוימים ולציין על גביהם את הכמויות שנפקדו. ביום המפקד ניתן לרשום את הכמות על פי הספירה המוקדמת כאמור.
הרשימות של ספירות המלאי יערכו לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכד'.
עוד נקבע בהוראות ניהול ספרים כי:
גיליונות הספירה – יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב. בראש כל גיליון יצוין תאריך המפקד ומקום אחסון הטובין. רצוי לערוך את הרשימה בשני עותקים לפחות.
הרשימות – יכללו לפחות את הפרטים שיזהו את תיאור הטובין באופן המאפשר זיהוי סוגם, את מצב הטובין תוך ציון מצב תקינותם (מיושנים, מקולקלים, פסולת וכד') ואת כמות הטובין (מספר היחידות).
הרישום – הרשימות ירשמו בדיו בלבד.
חתימה – עורכי הספירה יחתמו בסוף כל גיליון ויציינו את שמם המלא.
חישוב שווי המלאי
עריכת ספירת המלאי נעשית באופן כמותי לפי יחידות הטובין שבעסק. את שווי המלאי ניתן לחשב במועד מאוחר יותר. ערכו של הטובין הינו הנמוך מבין מחיר הרכישה (העלות ללא מע"מ) או השווי בתום שנת המס.
העלות תחושב לפי שיטת "פיפו" (נכנס ראשון יוצא ראשון) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קניית יחידת הסחורה. במקרה של טובין שירד ערכם או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות, יחושב השווי לפי "ערך המימוש הנקי" (שווי שוק בניכוי הוצאות מכירה) והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב. השווי ייקבע לכל סוג פריט בנפרד ואף יתכן כי רק חלק מהפריטים ירד ערכם בשוק בשל פגמים וכדומה.
יודגש כי אין לכלול בחישוב את הטובין שאינם שייכים לעסק (כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן), אך יש לצרף לחישוב את שווי הטובין בבעלות העסק והנמצאים ברשותם של אחרים (מלאי במישגור).
חישוב שווי המלאי יעשה בדרך כלל על גבי גיליונות המפקד. אם החישוב נעשה שלא על גבי גיליונות המפקד המקוריים, יש לרשום סימון שיאפשר מעקב הדדי בין רשימות המפקד לבין רשימות ספירות המלאי הסופיות.
שמירת הרשימות
רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות ויש לשמרן במשך שבע שנים מתום שנת המס או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה, הכול לפי המאוחר יותר.
לעיתים, נוהגים פקידי השומה לדרוש את רשימות מפקד המלאי זמן קצר לאחר תאריך המאזן. במקרים אלה, חובה להמציא לפקיד השומה, מיד עם קבלת הדרישה, העתק אחד מרשימות המפקד המקוריות מבלי להמתין לחישוב השווי.
ב. ספירת קופת העסק
לשם נוחות ההתאמה וסגירת ספרי החשבונות לתום שנת המס, מוצע להפקיד בבנק ביום האחרון לפעילות העסק בשנת המס או מיד לאחריו, את כל יתרת הכספים הנמצאת בקופת העסק.
כך גם יש להכין רשימה של כל השקים הדחויים והשטרות שימצאו בקופת העסק בסוף יום העסקים האחרון כאשר הרשימה תכלול את הפרטים הבאים: מס' השיק או השטר, שם החותם, שם המסב האחרון, הבנק, מועד הפירעון והסכום. מוצע להכין רשימות נפרדות של השקים לביטחון שניתנו או שנמסרו, שיקים לניכיון בבנק ושיקים של חייבים שחזרו.
ג. רשימת כלי הרכב
בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה, נדרש להכין בתום שנת המס רשימה של כלי הרכב שברשות העסק. כלי הרכב יכללו כלי רכב שבליסינג וכלי רכב אשר אינם רשומים על שם התאגיד במשרד הרישוי, אולם הם בשימוש התאגיד.
הרשימה תפרט את מספרי הרישוי של כלי הרכב, ייחוסו לעובד של החברה (אם בכלל) ואת מספר הקילומטרים שכל רכב צבר בשנת 2014, וזאת לפי מד הספידומטר עד ליום 31.12.14.
יודגש כי תיאום הוצאות רכב פרטי, כיום, אינו מושפע ממספר הקילומטרים שנסע הרכב. עם זאת קיימת דרישה בתקנות לרישום כאמור.
כמו כן, יצוין כי בהתאם לפסיקה, ופרשנות תכליתית של הוראות החוק, במידה וניתן להפריד באופן ספציפי את הוצאות הרכב, להוצאות עסקיות ופרטיות, לדוגמה, באמצעות מכשיר (או פנקס) במסגרתו נרשמים פרטי הנסיעות, לדעתנו, ניתן לחשב את חלק ההוצאות שאינו מוכר באופן ספציפי. כמו כן, לדעתנו ניתן לקבל עמדה לפיה שווי השימוש של רכב לא יעלה על הוצאות הרכב בפועל.
לכל שאלה, בקשה והתייעצות נשמח לעמוד לשירותכם.
